תמונה של חיטה

כל מה שלא ידעתם על חיטה

היא שם כל הזמן אבל אתם לוקחים אותה קצת כברורה מאליה. אתם אוכלים אותה בלחם שלכם או בפסטה שלכם מבלי לדעת עליה כל כך הרבה דברים חשובים. אז הנה לכם ההזדמנות ללמוד כמה דברים על חיטה!

זהו הדגן הנפוץ ביותר בעולם ממש לאחר התירס והאורז. מקום שלישי ומכובד ביותר… בעולם המערבי מדובר בדגן השולט בעיקר בכל הנוגע לטחינה שלו לקמח. נעשה בו שימוש גם כחומר גלם מרכזי בתעשיית המזון – מכינים ממנו מוצרי מזון רבים דוגמת בורגול, קוסקוס, לחמים שונים, פסטה ומיני חטיפים. והנה פרט שבטוח לא ידעתם – יש 20 זנים שונים של חיטה, ביניהם הדורום המפורסם לפסטה, כוסמין (כן כן גם הוא חיטה), קמוט וכו'.

למה כדאי מבחינה בריאותית לאכול חיטה?

שימו שנייה בצד את הקטע של פחמימות. הנבט כולל בתוכו את כל השומן והוא עשיר במינרלים. יתרה מכך, באנדוספרם (הרקמה שעוטפת את עובר הזרע של הצמח) יש עמילן וחלבון, שהם אלו שמייצרים גלוטן (החלבון). בקליפה שלה (הסובין) יש את מרבית המינרלים והתאית וגם היא עשירה בחלבון. בנוסף לכך שהיא כוללת חלבון, עמילן ותאית, יש בה גם ויטמינים מקבוצה B ואפילו ויטמין E. זה קצת מבאס בשביל אנשים שחולים בצליאק – להחמיץ את כל הדברים הטובים שיש בה.

אולי לא ידעתם את זה אבל אם מנביטים את הגרגרים משביחים מאוד את הדגן מבחינה תזונתית.

מה אפשר להכין ממנה?

ובכן, חמין, פילאף, ממולאים, תבשילים מגוונים ואפילו סלטים. רוצים לבשל? יש להשרות את גרגירי החיטה במשך לילה בטרם הבישול. חשוב מאוד לעשות זאת אם מעוניינים להוסיף את החיטה לתבשיל ביחד עם מרכיבים נוספים כמו למשל בחמין או כל קדרה אחרת. אבל, אם מבשלים את החיטה בסיר נפרד, זה ממש לא בגדר חובה.

איך מבשלים אותה?

ניתן לבשל את הגרגרים בתוך סיר עם מים רותחים בדיוק כמו פסטה, אפילו ללא השרייה מוקדמת. אפשר גם להכין בשיטת פילאף: מטגנים אותה במעט שמן, ומוסיפים 2 כוסות של מים רותחים לכל כוס של חיטה.

שמעתם שיש חיטה ירוקה? קוראים לה פריקי (כן כן, שם מגניב, נכון?). מכנים אותה גם פריקה. מדובר בעצם בחיטה שקוצרים אותה לפני ההבשלה שלה והיא עוברת תהליך של ייבוש וקלייה על גבי אש גלויה. כל התהליך הזה מעניק לפריקי טעם מעושן ייחודי.

אם חשבתם שלחם כוסמין עשוי מדגן אחר אז… טעיתם! כוסמין היא ועוד איך זן של חיטה עתיקה בת אלפי שנים. הכינויים שלה הם "חיטת בראשית" או "אם החיטה" ובאיטלקית קוראים לה Farro (תשמרו על המידע לטיסה הבאה שלכם). השרידים הכי עתיקים של כוסמין התגלו דווקא בישראל. הגידול שלה נדד ברחבי העולם לכל מקום שבו הגיעה האימפריה הרומאית, אבל יש "אבל" – בגלל שהיו קשיים בגידול של הכוסמין פותחו כל מיני זנים חדשים, הכוסמין, נותרה פופולארית בעיקר ברחבי איטליה.

פוסטים קשורים

כתיבת תגובה